אפקט גרטה ושמלת הנשף שלי

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה שתרבות הצריכה שלנו פוגעת אנושות בכדור הארץ ויוצרת אי שוויון גלובלי קשה במדינות מתפתחות המשמשות כ"חוטבות העצים ושואבות המים" עבור המדינות המפותחות והעשירות וביניהן ישראל. השיח שהתפתח השנה סביב ההכנות לנשף הסיום של כיתה יב' ו"המירוץ" אחר איתור ורכישת שמלת הנשף המיוחדת והיפה ביותר מול ההיכרות שלי עם המאבק של גרטה טונברג, בת ה- 16 משבדיה על התחממות כדור הארץ, גרם לי להבין שאני רוצה להמחיש בפרויקט הסיום שלי את סוגיית הבזבוז והזיהום שכולנו שבויים בה בחיי היומיום. רכישת שמלת נשף למטרה די חד פעמית היא אחת הדוגמאות המובהקות להתמכרות של כולנו לסמלי סטטוס חיצוניים, לבזבוז ולאדישות שלנו כלפי המשמעויות האקולוגיות שנילוות לתרבות הצריכה המאפיינת חברות שפע. ייצור של שמלה בודדת גורמת לבזבוז אדיר של מים, חשמל, חומרי עיבוד ולעיתים קרובות ניצול של עובדים המקבלים שכר רעב במדינות עולם שלישי. בתחילת הדרך רציתי ליצור סט של שמלות נשף שעשויות מחומרים ממוחזרים. ועם הזמן, החלטתי שברצוני לשלב את עולם הטבע ביצירה שלי, ולהמחיש את הניגוד העוצמתי שבין הזבל שאנו זורקים, לטבע שהולך ומתכלה כתוצאה מהניצול המוגזם שלנו. לא רק שאנחנו מנצלים אותו ניצול יתר, אנחנו גם חוטאים לו בחטא נוסף ומזהמים אתרי טבע באשפה המתגלגלת בשטחים פתוחים, אשר מזהמת את הקרקע ומסכנת את חיות הבר. הטבע שלנו משול בעיני "לאשה מוכה" המוצאת את עצמה באופן קבוע מנוצלת ע"י בן זוגה שגם נהנה ממנה ומכישוריה וגם פוגע בה. השמלה שיצרתי היא שמלת מחאה על מערכת יחסים לא שוויונית, נצלנית, מבוססת על נורמות תרבותיות פסולות שגורמות לנו לאבד את הרגישות והמידתיות שלנו כלפי הסביבה וכלפי האחר.