המדבר / חיים גורי

יש אנשים שאינם יכולים להיות במקום הזה

צהוב להם מידי,

שקט שאפשר להשתגע.

יש אנשים שהאלוהים גדול עליהם במדבר הזה.

אנשים נבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילות.

אבל יש אנשים שנדבקים לשקט הזה, ואינם יכולים

לשוב ולהיפרד ממנו.

אנשים כאלה נשארים כאן.

 

טיילתי בכל מקום בארץ מהרגע שנולדתי, אבל תמיד נטיתי לנופי המדבר ומרחביו, לאורחות חייהם של תושביו שליוו אותנו עם גמליהם. נחשפתי לצידו המואר אך גם לצידו החשוך, כשמשאית תופת התפוצצה על ידי מחבל מתאבד במלון בו ישנו בסוף טיול. קרה גם שהאור היה אור פיצוץ עז והחושך היה מואר במיליוני כוכבים. כשחגגתי בת מצווה ביקשתי מתנה מהורי, לערוך מסע במדבר שערך חמישה ימים. אבל רק כשבחרתי במדבר כנושא לפרויקט, התחלתי לתהות ולברר עם עצמי למה אני כל כך אוהבת את המדבר. נזכרתי בציטוט מהנסיך הקטן: "יפה הוא המדבר...אתה יושב לך על גבעת חול. אינך רואה ואינך שומע דבר. ואף על פי כן משהו טמיר קורן ומאיר בדממה...  סוד יופיו של המדבר- העיר הנסיך הקטן – שהוא צופן אי-שם בחובו מקור מים חיים...". מאז שאני זוכרת את עצמי סבלתי מהפרעות קשב וריכוז ואף אובחנתי על ידי אנשי מקצוע. סביבה עמוסת גירויים מציפה אותי מהר, ואני מתקשה לסנן את הגירויים החשובים ולהתעלם מאחרים, מה שגורם גם להצפה פנימית רגשית. במדבר "אינך רואה ואינך שומע" – העדר העומס והצמצום בגירויים מאפשרים לי להירגע. בדממה הזו אני יכולה לאתר את "מקור החיים" שבתוכי ואת זה שבחוץ- עץ שיטה, פרח בודד. בעבודותי ניסיתי לתת ביטוי להלכי נפשי, לחשיפה הדרגתית של החוץ והפנים. בחרתי בטכניקות שמנכיחות את נשות המדבר שלרוב "אינך רואה ואינך שומע". שילוב ריקמה בחלק מהעבודות, הוא מחווה לאחת המלאכות הטיפוסיות הנותנות ביטוי לאישיותן וטעמן. כך גם עץ השיטה שנעשה בביתה של סבתי במהלך ה"שבעה" על מותה. בני המשפחה המורחבת נרתמו למלאכה, והכינו אותו יחד איתי מבדים שמצאנו בביתה. בחרתי להצמיח מהחושך והעצב עץ המסמל "מקור מים וחיים", כאשר טכניקת הביצוע מכוונת לאופי השיתופי של ביצוע המלאכות השונות של נשות מדבר.