תַּהפּוּכוֹת הַיופִי

ליהי קלר

 

בתקופה הקדומה היית נחשבת יפה אם היית שמנה ועסיסית, ובתקופת יוון ורומא נדרשת להציג גוף אתלטי ושרירי כדי שיסובבו אחריך את הראש ברחוב.

מודל היופי הנשי עבר תהפוכות ושינויים במהלך ההיסטוריה, עד שהגיע לפולחן הרזון השלדי של היום.

הפרויקט שלי נובע מהעיסוק המתמשך בנושא אידיאל היופי: "איך אנחנו אמורים להיראות", כיצד בני האדם מנסים שוב ושוב להתחקות אחר הטרנד החדש אשר מכתיב את המראה הנכון והיפה, וכיצד השפעה זו גורמת למאמץ רב ואף לתוצאות משעשעות ומגוחכות.                                                                                                          

אידיאל היופי השתנה בצורה דרסטית עם השנים, ונראה שכל תקופה מחזיקה במאפייני יופי משלה. מה שאנחנו תופסים כ"יפה", נחשב ללא נורמטיבי בכלל בתקופות עבר.
הרבה דברים שאנחנו מתייחסים אליהם כמובן מאליו ואפילו בחירות שאנחנו מייחסים לאישיותנו, הם בעצם תוצרים של הבניות חברתיות. איך אנחנו צריכים להיראות, ומה מקובל כ”נכון”, אלו דברים שלמדנו וספגנו מהחברה, ואנחנו מתייחסים אליהם כאמת אבסולוטית.                                                                       באמצעות עיצוב "מגזיני אופנה ישנים" רציתי לבטא את חילופי התקופות. מוצגים בהם פריטי אופנה בעלי ביקורת חברתית נוקבת וכיצד פריטים אלו השפיעו בכל תקופה ואפילו היום.

בציור הראשון, רציתי לבטא את העומס והמאמץ המיותר של נשים ב"יופי", כיצד העמסת פרטי לבוש טרנדים הופכת לבדיחה ועד כמה מגוחכת נראית הרדיפה אחר היופי.